אנחנו יושבים על ספסל מחוץ לתחנה המרכזית החדשה בת”א. אני. השותפה לדירה. דוכסית רוסיה אחת שבאה איתנו מחיפה. היא שיכורה לגמרי. הרושם הראשוני שלי ממנה היה מאיים. הגענו לאסוף אותה. היא נכנסה לרכב וצרחה. שידעו שיש לה לב שבור. היא יפה, רזה. רזה מדי בעצם. ויש לה לב שבור. כל כולה אומרת כאב. אחר כך [...]
“אנחנו דפוקים?” “למה את מתכוונת?” “אנחנו בני 34… ” “אני בן 33″ “…ועדיין לא הבנו את הדבר הבסיסי הזה” “בסיסי? כמו מה?” “החיים”. מתוך Away we go
ווניה בן ה10 מתבשר על ידי הוריו שהוא למעשה נער יהודי בשם יצחק ושהוריו החליטו להתחיל ולקיים את עול המצוות, בניגוד לדרך שבה חיו עד היום. הוא עדיין לא מבין את זה, אבל זה חלק מתוכנית גדולה יותר שנרקמה עבורו. “בפעם הראשונה הבין ווניה שאם עליו נגזר לא ללכת יותר לשיעורי בית הספר, עונשו של [...]
מצאתי תמונה שלה בפייסבוק תינוקת בידיים. הלב שלי התכווץ. סוג של אינסטינקט של מי שרוצה שדברים תמיד ישארו כמו שהם הרבה אחרי שהם חדלולהתקיים כפי שהיו. כמו בשיר הזה של דפש מוד שיודע שהתמונה שלה רק עושה לו רע, אבל הוא לא יכול לקרוע את התמונה. התינוקת שלה קטנה, בלונדינית, יפה. בדיוק כמוה. על פי [...]
בבוקר הקשבתי לנירוונה. in utero אני לא חוזר לללהקה הזו לעיתים קרובות מדי. פרל ג’אם, סאונדגרדן, דםסוכרסקסקסמ, לכולם אני מאזין מדי פעם, נהנה. נירוונה היא פצע פתוח. היא כל מה שיכול היה להיות. של מה שאכן היה לזמן קצר העולם כולו ואני. הקשבתי לקורט שר ש”I’ve been drawn into your magnet tar pit trap” כשחשבתי [...]
בערך מלפני שעה. יצאתי מהעבודה. חצות. התקשרתי אליה, אמרתי לה שאני אוהב אותה. רע לי בלעדיה. שפכתי הכל, עייף מהעמדת הפנים אחר כך התעדכנו בנעשה בחיי השני. יש לה חבר, כבר חצי שנה. כשחזרתי הביתה שלחתי לה שיר בדואר האלקטרוני שמדבר על התסכול שבלנסות ולגרום למישהו אחר להבין אותך. “Im not going down on my [...]
הבלוג הזה נפתח בגלל אשה אחת. ועוד אשה. ואני ששמתי את עצמי בינהן מבלי להיות מסוגל להשתחרר מרגשות האשם שעכשיו אני מבין שאולי לא היו צריכים להיות. יש כאן נשים אחרות. מישהי מלפני הרבה שנים, ומישהי מלא כל כך מזמן ומישהי מעתיד אפשרי. עכשיו שלחתי לינק לשתיים מכל אלה והדבר הבא שאני הולך לעשות זה [...]
יש ימים כאלה שאני מרגיש שאני פשוט צריך להתחיל לרוץ.
שוב, הבחורה כי פחות מתאימה, בזמן הכי פחות נכון. אני יודע שהיא רוצה אותי. היא משדרת לי את זה כל הזמן.מחפשת את חברתי בתוך החבורה הזאת שלנו, כשאני נמצא בצד והיא מצטרפת אלי, מקפידה להגיד לי כמה אני חמוד כשאני עזור לה בכל מיני דברים, כשאני מלווה אותה בסוף היום. שולחת לי הודעות ש”חבל שאתה [...]
בפעם הראשונה ששמעתי על נטשה שניידר זה היה ב”ג’אנק” החיפאי (ז”ל). דיברתי עם המוכרת על אלבום הבכורה של כריס קורנל ואיכשהו הגענו לזה שהיא שאלה אותי אם אני מכיר את Eleven, הלהקה שחבריה הפיקו וליוו את Uphoria morning. אמרתי שלא והיא הציגה לי שני דיסקים. שאלתי מה ההבדל והיא הרימה דיסק אחד ואמרה “בזה נטשה [...]
Powered by FireStats