“הוא נשכב במיטה לבוש, ללא כוונה להרדם. הוא רק רצה לחשוב. על מה, הוא לא היה בטוח. אז במקום זאת, הוא חשב על כלום. על דברים בחדר. על הגביעים בארגז שבארון. כמה זה הכיל מתוך חייו? מדפי הספרים – כל כך הרבה זמן העביר בקריאה. כלום מזה לא ממש הצטבר למשהו. הוא רץ. הוא ניצח [...]
“והוא ערם על גבנתו של הלוויתן הלבן את סך כל הזעם והשנאה שחשו בני גזעו. לו חזהו היה תותח, היה יורה עליו את ליבו” את הציטוט הזה אני מכיר בזכות סצנה אחת בסרט “המפגש” בסדרת “מסע בין כוכבים”. קפטן פיקרד רוצה נקמה. הוא מתרץ את זה בדרכים שונות, אומר שאין בזה שום נקמה. במאה ה24 [...]
[מתוך הספר get in the van של הנרי רולינס. המשך ופרשנות יבואו בהמשך. אולי] [אביב, 1981] התגוררתי בדירה בארלינגטון, וירג’יניה. לא רחוק מעיר הבירה. הלכתי לעבודה ברגל כל יום, זה היה בחנות גלידה באותו זמן. הייתי מנהל החנות והייתי שם בין 40 ל60 שעות בשבוע. עשיתי הפקדות, ספרתי מלאי, שכרתי עובדים ופיטרתי. עשיתי הכל. הייתי [...]
מזל שאני אוהב לקנות ספרים. אוהב אפילו יותר מלקרוא אותם. ככה נשארים לי על המדף ספרים שאני יכול לקרוא בתקופות שאני לא יכול לקנות. אחד שאפילו לא זכרתי שיש לי: “ספוטניק אהובתי”. אני עדיין בצעדים ראשונים מהוססים. יש קצת קרואק, יש הבטחה להרבה “ניים דרופינג” ספרותיים ואזכורי אמריקנה מענגים, וציטוט אחד שאם לא הייתי יודע [...]
קראתי עכשיו קטע יפהפה בבלוג של בועז כהן ברשימות. הקטע לווה בתמונה מרשימה לא פחות של נערה ו-ויולה. התמונה עשתה עלי כזה רושם שאני חייב להביא אותה גם לכאן ואני מקווה שלבועז לא איכפת לחלוק אותה איתי. התמונה צולמה על ידי אלן מייסון. התמונה התחברה לי (גם אם באופן רופף) לספר שקראתי פעם ונקרא “קאנון [...]
בחלק א’ מופיעות השורות הבאות:”חברה, אתם יודעים שהופעתי פעם בהצגה באוף ברודווי?” שאלה אליס אן. באמת. כמה פעמים סיפרתי לכם את זה? אבל זה נכון. יכלו להיות לי חיים אחרים.” החיים החמקמקים שכולנו רוצים, אולי, לעצמנו. הדמויות של אליס-אן וראלף קרופורד המבוססות על מריאן וריימונד קארבר הצעירים, השיכורים, העניים, הבוגדים זה בזו וחולמים על חיים [...]
מבקר הכרטיסים שעבר בקרון אחרי אולבאני הבחין במשפחת מאלוי, ומשהו בהופעתם הדאיג אותו. כאשר חזר מהביקורת נעצר ליד מושבם של בני הזוג ופתח בשיחה איתם, תחילה על מילדרד-רוז ואחר כך על יעד מסעם. “אתם נוסעים לניו-יורק בפעם הראשונה?” שאל. “כן, ” אמר אוורטס. “נוסעים לראות את העיר?” “או, לא, “אמרה אליס. זה בענייני עסקים.” “מחפשים [...]
“..הוא ניסה לזכור את שמה – מיס בנט, מיס דנט, מיס לנט – והופתע שאינו מסוגל לזכור. למרות שכושר הזכרון המקיף והמדויק שלו היה לו תמיד מקור לגאווה, ולמרות שרק שישה חודשים חלפו מאז. מחלקת כוח-האדם שלחהאותה למעלה באחד הימים אחר הצהריים – הוא חיפש לעצמו מזכירה. הוא ראה אישה כהת שיער – בשנות העשרים [...]
חלקים ב’ ג’ ד’ “All the lonely people… where do they all come from?”
“נינה היתה אשה רגילה, אשה מקסימה, רופאה, וללא ספק ראויה היתה, כמו כולם, לאושר אישי. היטב היתה מודעת לכך. לקראת שנתה השלושים וחמש, לאחר תקופה ממושכת של נסיונות ומשגים – מוטב שלא נדבר בהם – הבינה בדיוק מה היא צריכה: אהבה נטולת כל היגיון, מטורפת, מלווה בבכי תמרורים, זרי פרחים, ציפייה לצלצול הטלפון בחצי הלילה, [...]
Powered by FireStats