screaming life

אני לא יודע אם שם הסרט “איידהו שלי” הושפע מהשיר או להפך. אבל ל b-52′s יש שיר שנקרא Private Idaho והפזמון הוא You’re living in your own Private Idaho.

הצפת הפוסטים היא חלק מבדיקה שלי לראות אם הכל מיושר כפי שצריך בעיצוב הבלוג. אני מקווה שבזאת נסתיימו בעיות העיצוב בבלוג.

We hate ravers. They are the scum of the earth. They are robots, fashion victims with bad clothes, bad haircuts and seriously substandard drugs. We hate skaters. Get a job, quit clogging the streets. We hate Goths. Goth is dead. They can‘t dance because they are too worried about breaking into a sweat and having [...]

“שירה היא גזר דין, מגואל בדם, שעליך לתפוס תחילה בידים חשופות, עד שהאש הופכת לאור, הזוהמה לענווה,והדם להקרבה”

[מישהי, איפשהו, הזכירה לי השבוע את הספר הזה. הקטע המובא הוא מגב הספר] “אנחנו נפגשים בשדות תעופה. אנחנו נפגשים בערים שלא היינו בהם מעולם. שאיש לא יכיר אותנו שם.” כך נפתח סיפורה המדהים והמרגש של הסופרת האמריקאית,קתרין הריסון,המגולל את פרשת יחסיה עם אביה.יחסים של גילוי עריות הין שני אנשים בוגרים ועצמאיים לכאורה,ובכל זאת שבויים איש [...]

“התמוטטות העצבים של הורסלאבר פאט התחילה ביום שבו קיבל את שיחת הטלפון מגלוריה, ששאלה אם יש לו כדורי נמבוטל. הוא שאל אותה למה היא צריכה אותם, והיא ענתה שהיא מתכוונת להרוג את עצמה היא התקשרה לכל מי שהכירה, כבר היו לה חמישים כדורים, אבל היא היתה צריכה עוד שלושים או ארבעים ליתר בטחון. הורסלאבר פאט [...]

“אדם טוב קשה למצוא” זו הכותרת של קובץ סיפורים קצרים מאת פלאנרי או’קונר, אחת ממספרי הסיפורים המוכשרים של דרום ארה”ב (היא נולדה בסוואנה, ג’ורג’יה). היא נפטרה בגיל צעיר יחסית, 39, כך שלמרות ההשפעה העצומה שלה, היא הספיקה לפרסם מעט מאוד. בין השאר, מייחסים לה השפעה על משוררים וסופרים כמו סימון דה-בובאר, ג’יימס ג’ויס, ט.ס אליוט [...]

החדשות הטובות הן שקייטי מלוואה (“קייטי מלוואח” בפי חלקנו:) נשמעת באלבום החדש שלה הרבה יותר בוגרת מאשר מקודם. החדשות הרעות הן שזה עדיין לא זה ושאני עדיין מקשיב לקייטי ונזכר בנורה ג’ונס בלא מעט רגעים. למרות זאת, מדובר באלבום מקסים. כולל קאבר ג’אזי מוצלח מאוד לOn The Road Again של Canned Heat.

בפעם הראשונה שנתקלתי בשם טד יוז, זה קרה בראיון שערכה עימו איילת נגב. מאוחר יותר אותה כתבה הופיעה באסופת כתבות שלה בשם “חיים פרטיים”. דרך הכתבה גיליתי את טד יוז ודרכו את סילביה פלאת’. כשיצאנו מהמסעדה, חשתי כיצד עיני העוברים והשבים ברחוב הלונדוני נפקחות בתמיהה לנוכח הגבר ענק-הקומה שפסע לצידי – איש בעל פנים מחוטבות [...]