screaming life

בקרוב.

אני משתעשע במחשבה להראות את הבלוג הזה למושאות הכתיבה שלו. לא לכולן. רק כאלה שזה לא יכול להרוס. אלו שנשארתי איתן בקשר ידידות (ואלו הן הרוב). עכשיו כשזה כבר לא כך כך טרי, אני חושב שאולי יעניין אותן לדעת. מצד שני, אני תמיד חוזר לאותן נשים, לאותן טעויות, ואז מה? אני אצטרך מקום סודי חדש.

לבד. לבד. לבד. עבר קצת זמן מאז שכתבתי כאן ועבר זמן, לא פחות ולא יותר אלא בדיוק אותו פרק זמן מאז שהיה מה לכתוב. אחרי תקופה סוערת ועמוסה מכל טוב ורע מהסוג הרומנטי, פתאום אני חוזר לנקודת ההתחלה הטבעית שלי. בית, עבודה, בית, עבודה. לישון לבד, ללכת לעבודה,ללכת לישון לבד. אני דפוק כי טוב לי [...]

זה לא יכול לקרות ביננו כי אנחנו מכירים טוב מדי. לטוב ולרע. שום קסם ושום מסתורין לא יהיה והרי זה כל העניין בהתחלה של משהו חדש.