אנשים במשפחה שלי

[לרגל המצב ובכלל, אני מתחיל להעביר לכאן דברים ישנים מ-ישרא ומקומות אחרים. אז אם משהו יראה מוכר למישהו…הכל ישוייך לקטגוריית 'ארכיון']
גרייס פיילי.
פעילה פוליטית (קיצונית בעיני אחדים).
משוררת.
לא בהכרח בסדר הזה.
בהתחלה הערצתי אותה כסופרת.
אחר כך גיליתי שהיא כתבה גם שירה.

אנשים במשפחה שלי

במשפחה שלי
בני השמונים ושתיים שונים מאוד
מבני התשעים ושתים

בני השמונים ושתיים גדלו
ב1914
וידעו רק
מלחמה – מלחמת עולם – מלחמה

לכן כשהם מדברים אל ילד
הם אומרים
מסכן שלי…

בני התשעים ושתיים זוכרים
את שנת 1905
הם נאסרו
גלו
אמרו – הא – עוד מעט

כשהם מדברים אל נכד
הם אומרים
כן – תהיה מהפכה
תהיה מהפכה – ושוב
ואחר כך האדמה עצמה
תתהפך ותתהפך ותצעק הו
החליאו אותי

ואתה – ניצן קטן שלי
תהיה חייב לפרוח ולהציל אותה

שלטים

אדם תלה שלט על העיר
ונאמר בו – סבל – באותיות קטנות
כלומר (כך חשבתי) סבל צנוע

המעשה הכעיס מישהו
שהכין שלט באותיות רישיות
ונאמר בו – תקוה – כלומר (כך חשבתי)
תקוה לא צנועה

אחר כך השתרעו מרחבי קפה וקקאו
כמו מזג אויר זר
וארז – מתחת לשמש המתין במדבר


השורקים

איש זר קרא לכלב ושרק
ואני באתי בריצה אף על פי שאני לא אפגני צמרי

או פודל מגונדר ולא ממש
כלב של ילד-עיר עם זנב פראי שמח ועיניים אדומות

הזר אמר – סליחה – קראתי לכלב שלי לא לך
הא – עניתי להסבר המנומס

לפעמים גם אני שורקת – אבל בעיקר בגלל הפחד
לאבד את העולם – אני כלב לשורקים

9 thoughts on “אנשים במשפחה שלי

  1. חבל שהשירים היפים האלה לא הובאו עם הקרדיט: הם מתוך הספר שיצא עתה לאור בעברית, מבחר משירי גרייס פיילי, "איש זר שרק לכלב", בחרה, תרגמה והוסיפה אחרית דבר: אסתר דותן, פיתום הוצאה לאור

  2. יכול להיות שהתרגום הוא באמת של אסתר דותן (את?)
    אבל המקור הוא לא הספר הזה אלא פרסום אחר.
    אם אני זוכר נכון, מדובר בעיתון "המעורר" מלפני מספר שנים.

  3. יאפ.
    אנשים נוטים להגיב לשיר הזה.
    למרות שאישית אני פחות אוהב אותו (הכל יחסית, כן?) מאשר "אנשים במשפחה שלי" ו"שלטים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *