שמישהו יבריש מעלי את קורי העכביש

ביחס לאחד שיש לו יומרות של אחד ש"מבין במוסיקה", אני מודה שלמקרא סיכום השנה במוסף "7 לילות", בעיקר גירדתי בראשי תוך כדי המהמום "מי?…מה?…מי אלה?"
אני חושב שעד לרגע זה לא שמעתי על נארלס בארקלי שכתב שיר פופ מושלם (על פי הכתבה).
לונג בלונדס, ניקולאי דונגר, קלאקסונס, ספאנק רוק, הרקונטרס, דה גוד דה בד אנד דה קווין, טי.וי און דה רדיו, הוט צ'יפ?
חושך.
לאאוטקאסט יצא אלבום? יחסית לצמד שהסתכסך ונפרד,הם די פעילים.
הופה, הנה שם שאני מכיר. ספארקלהורס. טוב לדעת שהם עדיין קיימים, וג'רוויס קוקר(pulp) הוציא אלבום? והפליימינג ליפס שאף פעם לא הצלחתי להחליט אם זו להקה אמיתית או פארודיה על משהו (רבאק, הם שחררו פעם אלבום שהגיע בארבעה דיסקים. על אחד מהם היתה רצועת התופים, השני הכיל גיטרה, שלישי בס, רביעי שירה, וכדי לשמוע שיר היה צריך לנגן את כל ארבע הדיסקים במקביל).
טום וייטס גם כאן ואני מודה על מזלי הטוב שמכל הסיכום הזה יש לפחות אחד חיוני מעולמי המוסיקלי.
בסוף סימנתי לי כמה שמות להתעניינות עתידית.
את לילי אלן שנשמעת לי כטיפוס מעניין, ואת ג'ני לואיס באלבום "ראביט פר דואט" שהפיק m. ward (וזה מה שמשך את תשומת ליבי)והמליצה עליו רונה קינן שבעצמה ראויה לכמה מילים טובות (אפילו שבשרת העיוור אוהבים אותה ועם מה שנהיה מהאתר הזה, מוסיקה שאוהבים שם מקוטלגת אצלי לרוב בקטגוריה שאני קורא לה קטגוריית dont-believe-the-hype, ).

*למרות הטון המיואש מעט, אני לא באמת מודאג, ואני בטח שלא מגדיר את הטעם והידע המוסיקלי שלי על פי סיכומי סוף שנה של מבקרי מוסיקה וזה שאני לא מכיר את רוב השמות לא באמת אומר כלום על כלום מלבד על חוסר התעניינות שלי באופנה. אולי.
יש המון מוסיקה טובה שם בחוץ ויש מספיק דרכים למצוא אותה גם בלי טובות מסיכומי סופשנה.

יאללה, סופשבוע מתחיל. הביאו את הרעש!

תוספת מאוחרת:
גם ניסו בחוקנ'רול כותב (הרבה יותר טוב ממני, אני חייב להודות) על סיכומי סוף השנה.
אחד המשפטים משך את תשומת הלב שלי במיוחד.
זה שדברים שיצאו השנה נשמעים כמו גרסא חיוורת של דברים שהוא מכיר מפעם (לא במילים אלה, אבל הבנתם).
האמת שזו תחושה שגם לי יש.
שמאוד קשה להפתיע אותי.
אחרי ששומעים את ג'וני מיטשל, או טורי איימוס, קשה למשל להתלהב מכל מיני נשים שהן סינגר\סונגרייטרס.
לרוב אני מעדיף שלא להשתמש בטיעון הזה.
כלומר, זה מרגיש כמו טרח זקן שצועק ש"זה נוער זה? זה בררה" ושאר טיעוני "בתקופתי הכל היה טוב יותר".
אבל כן, יש לי לפעמים הרגשה כזו.
אין לי ספק שאם הייתי צעיר בכמה שנים והייתי שומע את cat power בפעם הראשונה, אולי הייתי מתלהב כמו שהתלהבתי מLiz phair לפני אי-אילו שנים.
היום אני מקסימום אמשוך בשלייקס ואהמהם "חביב".

תוספת מאוחרת2:
מצד שמאל, קצת קשה לראות, יש עמוד חדש של בלוגים מוסיקליים שאני מבקר בהם.
הבעיה היא שאני קורא מעט מאוד בלוגים על מוסיקה, אז בינתיים זו רשימה קצרה.
אפשר לקפוץ לקסטה לרשימה מקיפה מעט יותר.

7 thoughts on “שמישהו יבריש מעלי את קורי העכביש

  1. לא ידעת שאאוטקאסט הוציאו אלבום (וסרט)? עכשיו אני יודעת בוודאות שלא קראת את הבלוג שלי לעומק 🙂 איזה נפרדו, הם יודעים איך לנהל את הזוגיות שלהם הרבה יותר טוב מרוב הזוגות שאני מכירה.

  2. בקשר לאאוטקאסט, הנושא מסובך, אבל כן, הם נפרדו ובכל זאת הם ביחד.
    בקשר לבלוג שלך.
    אני אקרא לעומק את הבלוג הבא;)

  3. הא.
    זה אחד האתרים שאני נכנס אליהם מדי פעם כשמתחשק לי להרגיש לא בעניינים.
    תחדשי על נינה.
    ובקרוב נגיד מזל טוב על בילי הולידיי (אני מקווה)?
    אם עדיין אין כמובן.

  4. אגב, אני ממש לא חושבת שזה עניין של "לא בעניינים" – 90% מהמוזיקה הזו היא פשוט, איך לאמר בעדינות, מחורבנת. רוק "אלטרנטיבי" חסר ביצים ו/או אלקטרוניקה לדור הMTV2 ו/או היפ הופ למדורים של מעריב לנוער ו/או סינגרס סונגרייטרס שצמחו בחן מתוך חוגי כתיבה יוצרת במתנ"ס וליחששו את דרכם משם באפלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *