הרגע המסוים הזה

כשברדיו מתנגן שיר ששמעתי אולי מיליון פעם. אם לא יותר, אבל אף פעם לא ממש הקשבתי למילים שלו, ואז שורה אחת, איך מה שבאמת מרגיז, זה שהוא לא שם לב.
ופתאום אני כל כך אוהב את השיר הזה.
אני לוקח את השורה אלי.
כאילו עלי.
כי גם בי זה מה שפוגע,
שהיא לא שמה לב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *