"Such a classic girl…"

בבלוג זה מוסיקה זה עלה פוסט שמדבר על גסיסתה של המוסיקה הקלאסית בימינו בפוסט ביקור התזמורת
למרות שאני לא איש מובהק של מוסיקה קלאסית ולא חוקר של אופנות במוסיקה, לא יכולתי שלא לשים לב לכמה נקודות שבעיני פשוט מוטעות.

הטיעונים שהובאו הם בעיקר שאין קהל, אין כסף בתחום, אין כמעט מוסיקה קלאסית ברדיו וגם כשיש, מיעוט פרסומות מראה שאין ביקוש לתחנה.
אני חושב שאת כל מה שכתב אפשר להלביש על ג'אז, אבל מי בדיוק יעז לטעון שהג'אז גוסס?

מוסיקה קלאסית פחות פופולרית מאשר בעבר וזה תהליך טבעי.
מוסיקה הרבה יותר נגישה להמונים בימינו מאשר לפני 100 שנים.
אופנות משתנות, טעם ההמונים לא קופא על שמריו.
הדרך שבה אנחנו צורכים מוסיקה שונה.
יש הבדל בין מה שנדרש כדי להנות משיר פופ של שלוש דקות לבין יצירה קלאסית מבחינת זמן וריכוז והרדיו יעדיף לנגן שירים של חמש דקות מאשר קטעים ארוכים יותר מתוך יצירות קלאסיות.
גם בתקופות השיא של מוסיקה קלאסית, תמיד נכתבו שירים "עממיים" יותר, אבל מה ששרד את העשורים והמאות הן היצירות "כבדות" בהעדר מילה מתאימה יותר.
תחשבו על שיר ששמעתם היום ברדיו.
עכשיו תשאלו את עצמכם אם בעוד 200 שנה השיר הזה עדיין ינוגן.

נקודה שמאוד הודגשה על ידי הכותב היתה שתזמורת קלאסית מחייבת אנסמבל שלם ואיך אפשר להתקיים כאשר יש יותר אנשים בקהל מאשר על הבמה.
זה חצי נכון, יש גם הרכבים קטנים יותר תחת המטריה של מוסיקה קאמרית והפעות יחיד או נגן פסנתר\צ'לן עם זמר\זמרת.
מוסיקה קלאסית מגיעה בצבעים וצורות רבות.
גם הטענה של יותר אנשים בקהל מאשר על הבמה זה משהו שיגיד רק מישהו שכנראה לא נכח בקונצרט בחייו.
דווקא בעולם הרוק\פופ המצב הזה שכיח.
מה גם שמוסיקאים לא מתפרנסים רק מהופעות כאלו.
לדוגמא, אבי סינגולדה, אולי הגיטריסט הכי עסוק בארץ, וזה לא בגלל ההופעות שלו עם שלמה ארצי.
הוא מלמד, הוא מקליט עם אנשים שונים, חלקם חובבנים שרוצים להגשים חלום.
לא כל הכסף מגיע מקונצרטים וקשיי פרנסה ממוסיקה זה לא משהו שייחודי למוסיקאים קלאסים כפי שאפשר אולי להבין מהכותב.

העובדה שיש מעט מאוד מוסיקה קלאסית ברדיו זו לא סיבה לגאווה גדולה, אבל זו גם לא האינדיקציה לגסיסת המוסיקה הקאלסית.
מתי בדיוק שמענו לאחרונה מטאל ברדיו, יותר שיר ג'אז אחד ברצף, דאבסטפ או שיר רגאיי שהוא לא של בוב מארלי?
מעט מאוד כאלה, אם בכלל, מתנגנים.
להסיק מזה שמדובר בסגנונות מתים זה ללכת רחוק מדי.

המוסיקה הקלאסית לא הולכת למות בקרוב. על זה אני והכותב מסכימים
לעומת זאת אני לא חושב שהיא גוססת.
ירידה בפופולריות כן, כבר כתבתי למעלה למה זה קורה.
אבל אני יודע שהעולם הקלאסי רוחש ובוחש.
צעירים מכל העולם עדיין נוהרים לוינה כדי ללמוד ניצוח וביצוע וכתיבה ושירה בדיוק כמו במרכזים אחרים בעולם ובדיוק כפי שעשו במאות הקודמות.
בשתי אופרות שנכחתי בהן לאחרונה בשתי ערים שונות, וגם זאת לאחר שהשגתי כרטיסים בעמל רב, האולם היה מלא.
אחד מרבי המכר הגדולים בעשור האחרון היה ספר שנקרא "מוצרט בג'ונגל" של בלייר טינדל, לשעבר נגנית האבוב בפילהרמונית של ניו יורק שעל פי ספרה על התזמורת מופקת סדרה מצליחה (וממולצת!), מראה שעדיין יש עניין בעולם הקלאסי, גם אם צריך לתבל אותו בקצת סקס וסמים כדי למכור.
מעטים האנשים שצורכים תרבות באופן קבוע ולא שמעו על ג'ושוע בל או על יו-יו מא.
בסופו של יום, אני חושב שלהגיד שהמוסיקה הקלאסית מת\גוססת זה שווה ערך לכל אלה שכבר אמרו שמתה השירה.
רבים אמרו זאת, רובם כבר מתו בשיבה טובה והמוסיקה הקלאסית וגם השירה, עדיין איתנו.

ואחרי שכל זה נאמר, קחו לכם שמונה דקות להנות מהיצירה הנהדרת הזו שאספתי לי מבית המוסיקה בוינה.

נ.ב לכותרת אין קשר לפוסט, למרות שלקוחה משיר שהוא קלאסי בדרכו שלו:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *